היום, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מתוך עבודתי – פרקטיקה משפטית, סיפור על מקרה שלא תמיד מתחיל כתביעה ולא בהכרח נגמר בין כותלי בית המשפט. הנושא תמיד אקטואלי ותמיד קיים חשש שנתקל בו, וכמובן לכל אחד ואחת יש דבר מה לספר על הנושא הזה – אובדן כבודה בעת טיסה למדינה זרה.

היום אני מציעה לדבר שוב על הסכמים בדיני משפחה. כל המקרים דומים מאוד והבעיות כמעט תמיד קלאסיות, אבל הדרכים לפתרונן – שונות.

מדובר באב שמאוד אוהב את ילדיו. בעת החתימה על הסכם הגירושין, המזונות וכלכלת הילדים, האב עשה כל שביכולתו ואפילו מעבר לכך על מנת להפחית את כאב הפרידה מאשתו לשעבר וקיווה שאם ילדיו תיתן לו אפשרות להיפגש עימם באין מפריע.

נניח בצד את דיני המשפחה וההגירה, - עניינים  שבהם  אני עוסקת יום-יום,  ואספר הפעם על תיק מיוחד שהגיע לשולחני ועניינו עיריית חיפה.

מיד אציין, כי עיריית חיפה אינה המועצה היחידה שמתעללת בתושביה, ישנם תיקים דומים שאנחנו מנהלים נגד עיריית כרמיאל ונתניה, ואפשר לראות מאין תחרות אפילו – למי הבירוקרטיה גדולה יותר ומי ידרוך על זכויותיו של האזרח הפשוט ברגל גסה וכבדה יותר. למה פשוט? כי אצל שועי העולם עדיין לא ראיתי בעיות מאין אלה מול העירייה. ומה נותר לאדם רגיל ונורמטיבי? בסך הכל רק התקווה למצוא צדק בבית דין מנהלי.